עד כה נבחרו 0 שירותים.  ליצירת קשר / צפייה ברשימה לחץ כאן.
     

כתבות


השאר/י פרטים

ונחזור אליך בהקדם
שם
דוא"ל
טלפון
נושא
 


מהיכן תגיע ההוזלה בשירותי האינטרנט בישראל?


06/05/12

פרסום החלטות שר התקשורת בסוגיית הרפורמה בשוק הנייח ('שוק סיטונאי') לא תקדם הוזלת שירותי האינטרנט. מנגד, ההוזלה היחסית במחירים תימשך בשנים הקרובות, ובסיסה בהתפתחויות טכנולוגיות, ביטול חברות ה- ISP והוזלת עלויות בתחומים אחרים, כמו עלות חיבורים לחו"ל בכבל התת-ימי.

 
לעיתים דומה, כי שר התקשורת משה כחלון וראשי משרדו פועלים כסומים באפילה בכל הקשור בהקמת "השוק הסיטונאי", עד כי כינינו כאן את המדיניות החדשה כ"תאונת דרכים רגולטורית קשה". עם זאת, ציינו שתימשך גם בעתיד ירידת המחירים (דהיינו, המחיר למגה פס רחב), וכי המחירים היחסיים בפס הרחב הקווי היו צפויים לרדת בכל מקרה, גם בלא הרפורמה תחת השם המפוצץ "שוק סיטונאי". מדוע? 

 
כדי לנתח את הסיבות לירידת המחירים היחסית המתרחשת ותימשך בתחום הפס הרחב הקווי יש צורך לנתח את מבנה ההוצאות של ספק אינטרנט ישראלי. בניגוד לסברת רבים, ההוצאה על הג'יגות שמשלמות חברות ה- ISP לבזק ולהוט ("הסכם הג'יגות" שננתח במאמר קרוב), היא הקטנה מבין סעיפי ההוצאות של ספק ה- ISP.
 
מהן הוצאות ספק אינטרנט (ISP) ואיך ניתן לצמצמם על מנת להגיע להוזלת מחירים?
 
 
א. ההוצאה הכבדה ביותר לכל ISP, בכל מקום בעולם וגם בישראל, היא בתחום שירותי התמיכה. דהיינו, עלות תפעול מוקדי ה- Call Centers. מדובר בהוצאה כבדה מאד, שאין לה כל קשר ואינה מושפעת כלל מרפורמת "השוק הסיטונאי". זו הוצאה קשיחה ודי "חסינה" בפני צמצומים וחסכון בהוצאות מהסיבות הבאות:
 
  
1) ספק ה- ISP נדרש לרמת שירות לקוחות ותמיכה טכנית גבוהה על פי דרישת הרישיון והחוק.
 
 
2) חברות ה- ISP מתחרות ביניהן על רמת השירות במוקדי השירות והגופים הצרכניים (לרבות אגף הפיקוח במשרד התקשורת) מדווחים לציבור על רמת שירות זו ועל כמות התלונות כנגד כל החברה ואף עורכים ביניהן השוואות בהיבט היקף התלונות בכלל והמוצדקות בפרט.
 
 
3) רוב ההוצאה היא על סעיפים די "קשיחים", למשל משכורות (שרק מטפסות ויש להן חסם תחתון בדמות "שכר מינימום"), עלויות הכשרת כוח אדם המתחלף תדיר, ועל מתקנים, ציוד, תעבורה (כולל מספרי החינם לציבור), תוכנות, מערכות שו"ב וכיו"ב.

4) רמת סיבוכיות של ציוד הקצה ומחשבי הלקוח עולה ללא הרף, מה שדורש יותר השקעה בתמיכה בלקוחות המתקשים בתפעול ציוד חדיש לצרכי שירותי האינטרנט (כולל פריסת רשתות ביתיות, קוויות ואלחוטיות, בהיקפים גדולים ברוב הבתים בישראל).  
 
 
 אז כיצד ניתן לצמצם בהוצאות? חברות ה- ISP נוקטות כל העת במגוון שיטות המביאות לאורך זמן לחסכון גם בסעיף זה ובכלל זה:
 
 
1) העסקת כוח אדם יותר זול במוקדי התמיכה (למשל: עובדים מהמגזר הערבי, נשים מהמגזר החרדי, נכים ומוגבלים שהעבודה במוקדים משמשת כלי לשיקומם, עובדים מבוגרים שלא מצאו פרנסה אחרת ודחוקים להתפרנס ועוד). 
2) הוצאת חלק מהמוקדים (או כולם) למיקור חוץ לחברות מתמחות בהפעלת מוקדים הנמצאות בפריפריה, חברות המספקות שירותי מוקד זולים במיקור חוץ.
 
 
3) הטמעת טכנולוגיות ושיטות המוזילות את השירות ומשפרות הקשר עם הלקוח, ובכלל זה: א) שירותי צ'ט (Chat) ובהמשך התפתחות השירות: שיחות וידיאו-צ'ט מול הלקוח. ב) תמיכה מרחוק ע"י השתלטות מרחוק ובהסכמה על ציוד הקצה בבית הלקוח ועל מחשבי הלקוח. ג) שיפור מערכת ה- IVR (הניתוב הקולי במוקד). ד) מעבר לשירותי תמיכה בענן (מצ"ב כאן חומר רקע בנושא), לתמיכה ברשתות חברתיות, כולל בפייסבוק. ה) מעבר לשירות עצמי (Self Service) שבו מספקים ללקוח כלים וידע לפתור בעיות בכוחות עצמו דרך פורטל תמיכה ייעודי ללקוח. ו) שיפור ושילוב מערכות בינה עסקית (BI) עם כלי CRM (ניהול קשרי לקוחות, מצ"ב כאן חומר רקע נוסף מ- IDC) מתקדמים, כדי להגיע לשירות ממוקד יותר, מהיר יותר ומותאם יותר (פרסונליזציה) לכל פונה למוקדי השירות.

 
 ב. ההוצאה הכבדה השנייה בהיקפה עבור כל ISP היא: הוצאות הנהלה, כלליות ושיווק. זו הוצאה שעולה כל הזמן, בגלל הגידול בפעילות החברה ובהיקף לקוחותיה ושירותיה, כמובן גם בשל התגברות התחרות בשוק, מה שמחייב השקעת מאמצי שיווק ומכירה הולכים וגדלים. גם העלויות של מנהלים עולות כל הזמן. הדרך לצמצם כאן הוצאות היא די ברורה: לבטל את המבנה הארגוני הנפרד של חברת ה- ISP. סלקום עשתה זאת כמעט באופן מלא מול 013 נטוויז'ן, פרטנר מבצעת זאת בהדרגה מול 012 סמייל ותשלים מהלך זה ברבעון שלישי 2012. רק בזק אינה יכולה לבצע זאת מול בזק בינלאומי, ולכן היא מצפה בכיליון עיניים ליישם את "השוק הסיטונאי", כדי שתוכל לזכות מהרגולטור בביטול "ההפרדה המבנית" ולבלוע לתוכה את בזק בינלאומי. בניתוח (המצוי כאן) של האנליסט צחי אברהם, כלל פיננסים ברוקראז', תחת הכותרת: "נלכד התוכי הבזבזן ביותר בעולם", הוא מנתח ומעריך שמיזוג בזק בינלאומי לתוך בזק יחסוך בין 200 ל- 300 מיליון ₪ לשנה בהוצאות. דהיינו, מדובר בחסכון מידי של 20% עד 30% בהוצאות ה- ISP. בהחלט סעיף מאד נכבד בהוצאות.  
 
 
ג. ההוצאה הכבדה השלישית בגודלה לכל ISP היא תשלום בגין "תעבורה צולבת". זה כולל שני מרכיבים עיקרים של הוצאה:
 
  
1) תעבורה צולבת פנים ארצית.

כל ISP מנסה לשמור על התעבורה כמה שיותר אצלו בבית, ע"י תרגילים של Caching ו- CDN (ר"ת: Content delivery network) שמשמעותם: זכרון ענק ששומר תעבורה מבוקשת בשרתי ה- ISP, כדי למנוע את היציאה החוצה של התעבורה משרתיו לתעבורה הצולבת המקומית והבינלאומית. אבל, עדיין רוב התעבורה הצולבת היא מחויבת המציאות. האתר או היישום המופעל ע"י הגולש המצוי ניגש למידע שלא מצוי במקרים רבים על שרתי ה-ISP  שלו, אלא אצל ISP אחרים, או על שרתים ב- Data Centers המחוברים ל- ISP אחרים. רוב התשלומים להוצאה הצולבת הפנים ארצית הם לאיגוד האינטרנט הישראלי (מחלף IIX, אליו מחוברים כמעט כל ספקי האינטרנט בישראל), לסלקום (ספק התעבורה הצולבת הגדולה בארץ), לבזק (השנייה בגודלה בתעבורה הצולבת) ולחיבורים ישירים בין ה- ISP (דהיינו, ISP אחד משלם למשנהו לפי היקף החיבור ביניהם). הוצאה זו כמובן אינה מושפעת מהשוק הסיטונאי, וממילא יש בה ירידה איטית אך הדרגתית בהוצאה פר מגה רוחב פס. זאת, כי כל הזמן ה- ISP מרחיבים את החיבורים הצולבים שלהם, עקב העלייה המתמדת ברוחבי הפס באינטרנט (ועלייה מתמדת בהיקף הלקוחות ובהרחבת חבילות הפס הרחב שהם לוקחים מה- ISP). כל ISP מקבל "הנחות לגודל" בתחום התעבורה הצולבת הפנים ארצית, והיכולת שלו להוזיל כאן את ההוצאות היא די מזערית וקיימת רק בתחום אחד: מעבר מחיבורים ישנים (ATM למשל) לחיבורים חדשים עם ציוד תקשורת תקני וזול יותר. כיום, כל ה- ISP עברו לחיבורי ג'יגה-ביט אתרנט.

 2) תעבורה צולבת בינלאומית

כאן מדובר על התעבורה לעולם הרחב (דהיינו, דרך ה- ISP הגדולים ברחבי העולם) כדי להביא את המידע המבוקש ע"י הגולשים בישראל. יש גם מעט תעבורה בכיוון ההפוך, מגולשים בחו"ל שנכנסים לאתרים הנמצאים בישראל. מדובר כאן בהוצאה כבדה ביותר (עשרות רבות של מיליוני ₪ לכל ISP גדול לשנה). עד כניסת טמרס טלקום לשוק, הוא נשלט במשך כ- 15 שנה ע"י מונופול יחיד: Med Nautilus (לפני כן נקרא Med-1).

 בינתיים, משרד התקשורת ביצע שימוע (שפורסם ב- 3/11/11) למתן "הגנת ינוקא" לטמרס טלקום, שימוע שאת דעתנו עליו הצגנו כאן. כמו עשרות שימועים שיצאו מבית היוצר של משרד התקשורת הישראלי בקדנציה הנוכחית, לא יצא ממנו מאומה. לא הצלחנו לקבל ממשרד התקשורת הסבר מדוע לא יצא מאומה מהשימוע הזה, ונעדכן אתכם אם נקבל איזה הסבר מניח את הדעת. במקביל, גם בזק בינלאומי הניחה כבל תת-ימי חדש בים התיכון, כך שלקבוצת בזק יש חיבורים לעולם הרחב באופן עצמאי, כמו שהיה להם עד לפני 15 שנה, כשבזק הייתה המונופול בחיבורים בסיבים תת-ימיים באגן הים התיכון, סיבים שאבדו את הרלבנטיות שלהם עם כניסת Med-1 לשוק הכבלים התת-ימיים בים התיכון.

 כך שכרגע אנו עם 3 מתחרים בשוק הכבלים התת-ימיים בים התיכון היוצאים מישראל. עם כניסת טמרס טלקום לשוק הורידה Med Nautilus את מחיריה באופן חד. למרות זאת, מחירי טמרס טלקום היא בערך מחצית ממחירי מתחרתה Med Nautilus. אין לה תחרות של ממש בכבל של בזק בינלאומי, כי הוא משרת (בינתיים) רק את קבוצת בזק ומביא לחסכון ממשי בהוצאות הצולבות לחו"ל לקבוצת בזק.

 כאן בדיוק מצוי המקור הטוב ביותר לחסכון בהוצאות ה- ISP בישראל. די ברור שכל ISP לא יכול להישאר אדיש מול מתחרה חדש (טמרס טלקום) המציע שירות טוב יותר, רחב יותר ומהיר יותר, במחצית המחיר. הלקוח הראשון של טמרס הייתה Triple C, שאף הצהירה על כך במעמד ההשקה, ומיד אחריה, על פי מיטב ידיעתנו, הצטרפו כמהISP  קטנים, למעשה כמעט כל הקטנים, החל מ- 018 (אקספון) דרך ספקי האינטרנט של המגזר הערבי והרשות הפלסטינאית וכלה בספקים זעירים דוגמת אינטרספייס, ועוד. להערכתנו, לא ירחק היום ושני השחקנים הגדולים המתחרים בבזק - קבוצת סלקום וקבוצת פרטנר, יצטרפו אף הם להסכם עם טמרס טלקום. כך, יושלם לו ב- 2012 מהלך הוזלת עלויות התעבורה הצולבת הבינלאומית, רק בזכות התחרות שנולדה עם פריסת הסיבים של טמרס טלקום ובזק בינלאומי.

 אין ספק שמדובר בהצלחה יפה מאד של שחקן חדש בשוק, שלמרות שלא קיבל את "הגנת הינוקא" שהובטחה לו בפומבי ע"י שר התקשורת משה כחלון (המפר סדרתית את רוב הבטחותיו הפומביות, בעיקר בגלל שהוא מוכשל שוב ושוב ע"י פקידיו), הצליחה להיכנס לשוק מול מונופול דורסני בדמות Med-Nautilus. מדובר במונופול אחד מבין כמה מונופולים בעולם התקשורת, עליהם אנו מתריעים זה שנים, שלא רוסנו כלל במשך השנים, ע"י מי מהרגולטורים, שידעו על תעלוליהם ושתקו. כך, שנים רבות מחירי האינטרנט הישראלי היו גבוהים מהמקובל בעולם (והקצבים, איטיים מהמקובל בעולם), בעיקר בשל שתיקת הרגולטורים ועצימת העין שלהם מהמסחטה הכספית של אזרחי ישראל שהופעלה ע"י אותם מונופולים.
 
הערת אגב מעניינת: איך ניתן להתייחס ברצינות להבטחות שר התקשורת בעניין מיזם ה- FTTH במכרז חברת החשמל, כאשר הוא מפר שיטתית את הבטחותיו (דוגמאות בולטות מהשנה האחרונה: הגנת ינוקא לטמרס טלקום, פתיחת שוק המכשירים הסלולריים, קביעת התשלומים שספק MVNO אמור לשלם לספק סלולר במקרה ואין ביניהם הסכמה, מדיניות IPTV, שיתוף אנטנות סלולר, דור רביעי בסלולר, הקמת רשות עצמאית לתקשורת, ועוד). במיוחד, כשאיש אינו יודע היום מי יהיה שר התקשורת בעוד חצי שנה. למרות כל הפרות ההבטחות, פשיטת הרגל של המשרד לפי תאור מבקר המדינה והצפצוף של השר והמנכ"ל על חוק התקשורת ותקנותיו, דווקא בתחום הכבלים הימיים מצליחה טמרס טלקום לפרוץ לשוק ובגדול, תוך הורדת מחירים משמעותית. בזכות החברה, כנראה נראה ירידת מחירים מסויימת ואולי אף משמעותית של שירותי האינטרנט בישראל, בטווח הזמן של השנים הקרובות.
  
ד. אחת ההוצאות הקטנות אצל ה- ISP הוא תשלום עבור חיבורי הלקוחות ("הסכם הג'יגות"). למעשה מדובר בהוצאה של כ- 40 מיליון ₪ בשנה לכל ספקי האינטרנט הגדולים, שזה כ- 10 מיליון ₪ לשנה לכל ספק מהגדולים, על דו"ח הוצאות של ה- ISP הגדולים שהוא בן כמיליארד ₪ לשנה. דהיינו, מדובר בהוצאה "בטלה בשישים" מול שאר סעיפי ההוצאה שפורטו לעיל. זו הוצאה המסתכמת לכל היותר ב- 2 ₪ לכל מנוי פס רחב. בפרק הבא ננתח את התחום הזה ונסביר מדוע משרד התקשורת (וגם מרבית הפרשנים) טעו לחלוטין בהבנת התחום.

סיכום: ירידת מחירים בתחום שירותי האינטרנט הקווי לציבור הרחב (מחיר פר מגה) תתרחש בשנתיים הקרובות, לא בגלל 'רפרמת השוק הסיטונאי', כהכרזת שר התקשורת בטעות, אלא בעיקר בגלל שילוב מהלכים שהחשובים בהם: ביטול ההפרדה המבנית שבמרכזה ביטול הצורך בחברה נפרדת ל- ISP, המביא לחסכון משמעותי ביותר בהוצאותיו של ה- ISP, שיפורים טכנולוגים בתחום מוקדי השירות וכן הורדת המחירים הדרסטית בתחום התעבורה הצולבת העוברת בכבלים התת-ימיים בים התיכון.


נכתב על ידי אבי וייס , אתר THECOM.CO.IL
19 צפיות


<< למאמר הקודםמאמרים נוספים


הוספת תגובה


 

MORNEX - שירותי ייעוץ בתחום התקשורת , טלפון: 073-7104517 פקס: 073-7104515 מייל: [email protected] נבנה ע"י RoyalVision